|
כשהקיץ חלף
האור כבה לרגע
וכשהאיר מחדש
גליתי את הרגע,
נועל את המוקסינים
חובש כובע גרוזיני
ויוצא לשוטט לי סתם
הלוך ושוב
בהלוך משועמם.
לא חשבתי לרגע
שהאור יכבה לפתע
והחושך ישלוט מחדש
ולא אוכל לרגע
ליהנות מזיו הטבע
שגיליתי מחדש.
אני עודי פוסע
על מדרס המוקסינים
בראשי כובע גרוזיני
ובתוכי אני נדהם.
ממשיך להלך ברחוב
ורוצה לחלום רק טוב
שהאור ישוב לפתע
ואפילו רק לרגע
שאמשיך בדרכי
ואחלום חלומי
עד הקיץ יחזור.
|
|
|
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.
יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.