יש משהו מזויף בלכתוב על החורף הקר
כשזה בכלל קיץ בחוץ,
יש משהו כואב בחיוך של ילד
שאני יודעת שבפנים הוא לחוץ,
יש משהו כבוי בעיניים שלי,
כך אמרה לי אתמול חברה,
יש משהו מכווץ במילים האלה
וזה רע וזה טוב וזה רע.
יש משהו מתסכל בשכיחה הזו
ובזיכרון שלא יחלוף,
יש משהו שמח בבלון צבעוני
אפילו שהוא עף לו בסוף.
יש משהו קולח במי הברז
שבבוקר שוטפים את פניי,
יש משהו בטוח ב"אולי" שלו
כאילו שאין כאן שום תנאי.
יש משהו קסום בכוכבים של הלילה
אפילו שזה קצת קיטש,
יש משהו טוב באישה הזו
אפילו שהיא קצת ביץ'.
יש משהו מלא בכוס הקפה
אפילו שהיא חצי ריקה,
יש משהו אומר במילים שלי
למרות שהן קצת שתיקה.
(סוף יוני, 2012) |