הלו אתה, כן כן, אתה שם עם החליפה של המליון דולר , האייפון,
האייפד והמרצדס השחורה, אתה שם שמסתכל עלי במבט של רחמים, אתה
חושב שאתה יותר טוב ממני? זה שלמדת 3 תארים, עשית דוקטורט בגיל
25, ונהיית פרופסור עוד לפני גיל 30 במדעי השקר כלשהו לא אומר
כלום. אני בן אדם טוב, אתה לא, אז תמות כבר. מסתכל עלי ככה ,
אז מה אם אתה גר בפנטהאוז ברמת אביב ג' ואני עדיין גר עם
ההורים? אז מה אם אתה נשוי + 3 ואני עסוק בלהשקות כל יומיים את
העציצים בבית של ההורים ולנסות למשוך את חייה של הכלבה האהובה
עליהם עוד קצת כי היא כבר זקנה . זה לא אומר כלום, אני בן אדם
טוב, אתה לא, אז תמות כבר. נו, אני מחכה, למה אתה לא מת? טוב,
מתישהו זה בטוח יגיע אליך, אני רק מקווה שבמהרה. אז מה אם אני
לא למדתי בחיים שלי כלום, בחייאת, בקושי תעודת מעבר מבית ספר
יסודי לבית ספר תיכון קיבלתי, גם זה רק כי אימא שלי מכירה את
המנהלת של הבית ספר. אנשים עוברים ברחוב ומסתכלים עלי כאילו
אני כלום, כאילו אני איזה חתיכת אפס שגר בגיל 30 אצל ההורים
ומשקה להם את העציצים כל יומיים. אבל רגע, אני בן אדם טוב, אז
לא מגיעים לי כל המבטים האלה. אני מבחינתי אגור עם ההורים עד
גיל 60 ואהנה מכל רגע, ושימותו הקנאים. כן כן, שימותו, וכמה
שיותר מהר, מצידי גם עכשיו, ואני אלך להלוויה של כל אחד ואחד
מהם, הקנאים האלה, שיקח אותם אלוהים. אני בן אדם טוב, זה מה
שחשוב בחיים, זה גם מה שאימא אומרת כל הזמן, תמיד תהיה בן אדם
טוב, אבל רגע, איפה כל השאר? זה שאני בן אדם טוב לא נתן לי
כלום בחיים חוץ מזה שאנשים לפעמים דורכים עלי, ואני עוד זה
שמבקש סליחה. בן אדם טוב סופו למות בגיל 31, מרוב הדריכות על
הרגל שלו כבר לא נשארה לו רגל, אז דורכים לו על חלקים אחרים
בגוף עד שלא נשאר על מה לדרוך. אז רגע, מה בעצם אני אומר, אולי
עדיף להיות עם חליפה של מליון דולר, אייפון, אייפד ומרצדס
שחורה, במקום להיות בן אדם טוב בלי גרוש על הנשמה? עכשיו שאני
חושב על זה, אולי בעצם טעיתי כל הזמן הזה? אולי כן עדיף להיות
עם 3 תארים ודוקטורט, ונשוי + 3 , ופנטהאוז ברמת אביב ג', מאשר
בן אדם טוב? הרי זה לא יביא אותי לשום מקום... המרצדס כן...