בנימין וולמן / על החוף |
הנאחז בקש
יש לו תקווה
היורדת עמו למצולות.
רגלי המצויה על החוף
הולכת אל אופק
לא קיים
שארית גופי עולה
ויורדת עם זריחה
ושקיעה.
צופה בערגה במת
שנגמל מעישון
עיני כבר לא חוזה
בעתיד דמיוני
ובבוקר וערב.
שולח מבטי אל
הים ששבע
מלבד מחוגי שעונו
שנעים ברעבונם
כמו אחזה בם
תבהלה
מגילוי שעת מותם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|