מיום ליום ריסקת לי את הלב.
תפסת אותו, חזק וכואב.
נעלת אותו ואת המפתח זרקת רחוק,
ורק איתך עלה לי חיוך וצחוק.

לא ראיתי שהדבר היחידי
שאותי החזיק ,
היה הדבר שיותר מכל לי הזיק.

נשביתי בקסמיך, הערצתי אותך
ומכאן כבר לא הייתה לי דרך חזרה.

הראש אמר לברוח וגם הסביבה ,
אבל הסחף היה חזק ואיבדתי שליטה...
נשאבתי לתוך מערבולת הרסנית שאותי סחפה עמוק,
חשבתי שרק איתך יש לחיי טעם מתוק.

הרסת אותי ולא ראיתי דבר,
רק את דמותך ואתה - כה אכזר.

בכל לילה חלמתי עלייך וגם במשך היום,
עשיתי הכל כדי שתאהב אותי ולא תלך לשומקום...

לא ראיתי אותי ואף אחד מסביבי,
האהבה העצומה אלייך גרמה לי לאבד את עצמי.

עדיין אוהבת ואתה לי כה חסר,
אבל המפלצת שבך הייתה חייבת להתעורר.

היא גרמה לך ביום אחד  
להיות אדם אחר...

הראית לי שזו לא הייתה באמת אהבה...

זו הייתה אהבה חד צדדית , אהבה הורסת , לא בונה...
אהבה שהופנתה לצד אחד בלבד,
ובגלל זה בחרת לוותר עליי ולברוח ללבד.

אהבתי אותך ומאז ומתמיד גם אתה אהבת כל כך

רק את עצמך .

וברגע שלא שירתתי אותך
ריסקת אותי
בלי לחבר את השברים
או לרפא את הפצעים
או לדבר על הדברים
פשוט נעלמת
והוצאת אותי מהחיים.

קמת בבוקר ליום חדש
ומחקת אותי ללא חשש
המשכת הלאה כאילו דבר לא קרה
כאילו הקשר מעולם לא היה...