שולי בנג'י / נדידת צפור הנפש |
מהמקום שבו הלב
היה רוצה להישאר
במקום שהוא אוהב
ואני יוצא לי לדרכי
ומתרחק.
איני רוצה להתעכב
כשהקטר נשמע קרב
איני רוצה להתחרט
למרות שזאת לבי רוצה
אך אני עולה אל הקרון,
ומתרחק.
אני משאיר את הציוץ
את היללה של החתול
את הנביחה של הכלבלב
את הרחוב הנאהב
אני משאיר על הרציף,
ומתרחק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|