מקץ תשע שנים,
התהפכו היוצרות,
היוצרות התהפכו

השירים התמימים של אז
הקטעים התוהים
סובבו על פיהם

האור נהייה עשיר יותר,
האופל מושכל.

דווקא כן שמתי לב,
איך עברו להן תשע שנים.
זה לא חלף מהר, לא זחל לאיטו,
חתיכה שבאה אל קצה בדיוק בזמן

מביטה אל כתבי אחור
כמעט כמו היו שפה אחרת,
פרוטו-שפה,
הרהורי בוסר
ואפילו לא הרהורים

ובכל זאת, בכל זאת..
ישנם דברים שאינם משתנים,
מרגישה לפעמים
כאילו טסה קצת יותר מהר
מסיבובי כדור הארץ

מקץ תשע שנים.
דוהרת קדימה,
ונשארת במקום.