"אתה שותה?" שאלה אותי האחות במרפאה לבריאות הנפש.
"מה האפשרויות?" שאלתי.
"אני צריכה לסמן - לא, קצת, או הרבה."
"אני שותה הרבה, אבל לעיתים רחוקות."
היא תקעה בי שתי עיניים כחולות, תמהות. "אז מה לעזאזל אני
אסמן?"
"לא בעיה שלי." עניתי.
היא כתבה שאני נרקומן ושלחה אותי לפסיכיאטר.
"למה אתה נרקומן?" הוא שאל.
אני לא נרקומן." עניתי.
הוא התבלבל רגע, או עשה את עצמו. "כתוב פה שאתה נרקומן."
"אני לא."
"אז למה אמרת שאתה נרקומן?"
"לא אמרתי."
הוא הרים את הטלפון וחייג שני מספרים.
"יוכבד, יש לי פה אחד בשם גיא שמש, הוא הגיע כרגע ממך. כתבת
שהוא נרקומן. הוא אומר שזה לא נכון."
לאחר רגע אמר - "בסדר."
"מה היא אמרה?" שאלתי.
"היא אמרה שאתה לא נרקומן, אבל כדאי שתתחיל להיות. מעכשיו אתה
נרקומן."
"סבבה." עניתי.
"טוב..." הוא נאנח. "אני מפנה אותך למכון לגמילה מסמים."