את כל הדרכים לנסוע אליהם
את התאים הקטנים בעור שמתכווצים
אף-אחד לא ישאל לדעותיהם, הם קטנים מדי, לשאלות

הרכבת נעה אין לה איך לעצור
אני מביט בתוך עינייך בגנבה
כל האנשים חדלו מעיסוקיהם, וגם אני ואת, בחידלון

הם שואלים למה לא באת היום
אין לי תשובה שאני מסוגל לה לענות
אני חופר עצמי עמוק במעילי ומבטיח בזאת הלשון - היא תחזור

אם אוהבייך יישאלו מה משאלתם היחידה את תגורשי לירח הנצחי
אנשי הלב השבור להם נתת מילה יחידה עוד יתאספו על מפתן לבבך

עמוק בתוך מדמנות הלב יושב גמד קטן ומחייך בעורמה
הם הרי יודעים, וגם הוא, את כל משאלות לבך
הירח מציץ בחלון, הוא מסמן שבילים להגיע עד לכאן
להגיע עד אהבתך

כשאת יושבת מכונסת בעצמך
הם כבר מתכוננים למסעם
הם יתאספו על קצה לשונך
את לא תדעי טעמה של אהבה

אם אוהבייך יישאלו מה משאלתם היחידה את תגורשי לירח הנצחי
אנשי הלב השבור להם נתת מילה יחידה עוד יתאספו על מפתן לבבך

כשהם ישפכו את לבם וכל ערגתם, הגמד יצחק

לילות הקיץ מתארכים ומתקררים
את מוצאת עצמך מתעטפת במעילים
הם רואים אותך, הכול הם רואים, ונוצרים בלבם, את דמותך

שוב הירח זורח במלוא הדרו
הוא מקבץ את אהבותייך בשבילך
על אדוות אורו נעות דמויותיהם ולכל אחת מהם, פרצוף ושם

אנשייך עוד ממוללים מעות אהבתך
עינם מלוכסנת אלייך ממרחק
גמד קטן וערמומי יושב בפינות לבך, בפינות לבם

אם אוהבייך יישאלו מה משאלתם היחידה את תגורשי לירח הנצחי
אנשי הלב השבור להם נתת מילה יחידה עוד יתאספו על מפתן לבבך.