|
זה סמיך מטונף ומצחין
מרגישים את זה בכל הרחובות
מבעד לעטיפות הצלופן הריקות
עטיפות הממתקים חסרות התוכן
לא משאירות טיפה של טעם טוב
נוזל שחור צמיגי נוזל על הקירות
מפעפע ברעילות על המדרכות
מבעד לשברים ולסדקים חודר לכל פינה
מזהם את מי התהומות
עין הגדולה צופה, בודקת
עננים מתקדרים באופק
אישון פתוח לרווחה סורק את האוויר
ריח מבעיש במקום אוויר לנשימה
נדבק לכל משטח נקי ברחבי העיר
נשמותינו הנשכחות
על ספסל נטוש בגן מתגלגלות
לגורלן בחרדה ממתינות
סוף ידוע מראש
להיות שוב בדד
חזרה לחור האפל ממנו בקענו
עם כרטיס טיסה לכיוון אחד
זה סמיך מטונף ומצחין
מרגישים את זה בכל צעד ברחוב
מבעד לעטיפות הצלופן הריקות
מראה שכזה אי אפשר לאהוב
עטיפות הממתקים חסרות התוכן
לא משאירות טיפה של טעם טוב
נוזל שחור צמיגי נוזל על הקירות
מפעפע ברעילות על המדרכות
מאכל פה כל חלקה טובה
עשן ירקרק גורם למחנק לא מוסבר
ואין אוויר לנשימה. |
|
|
"ויקי?"
"כן אמא"
"מה את עושה
שם?"
"קצת ביד"
"אה, יופי.
חשבתי ששוב
התחברת לבמה
חדשה." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.