אלמוג גולדברג / בפינה הרכה של הלב |
איפה שלא מכסה השריון
היכן שנגמרת המסכה
במקום בו הבשר חשוף ורך
קצת ילדותי, תמים
מאמין, נקשר, מתאהב
ופגיע
בנקודה הזו בדיוק שם
אני מרגיש את זה עכשיו
זה כואב, מציק, מגרד ומפריע
מקשה על הנשימה
מכביד על הנשמה
כותב אולי זה יעזור
להפיג את ענן העגמומיות ה שחור
שמסתחרר כמו עשן
נעלם ומתפוגג לאיטו
משאיר רק זיכרון מתוק
שידהה עם הזמן
ולדבר טוב יותר
יפנה את מקומו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|