בעורקיי שירה זורמת
אך קולי נחלש.
על חולות זהב דילגתי
שבילי עירי סללתי
ככלות כוחי סובב ראשך אלי
כן, אתה ואת.
כאן מולך על מקל נשענת
היסטוריה.

ברוטשילד ליד קיוסק בודד זוכרת
רוח ים מלטפת אהבת נעורים לוהטת.
ככלות כוחי סובב ראשך אלי
כן, אתה ואת.
כאן מולך על ספסל ברוטשילד נחה מנחת.
היסטוריה.

לא מכירה אלו שישנם חושבת על אילו שאינם.
בצמרות העצים כמו פעם אותם זמירות ציפורים.
ככלות כוחי סובב ראשך אלי
כן,אתה ואת.
על ספסל ברוטשילד נחה מנחת
היסטוריה.