|
ארץ אשר באלפים שנותיה
לא ידעו ימיה נחת ואור,
בה נקבצו ובאו בניה
מגלות, רדיפות, ומצור.
ארץ אשר פרוצים גבולותיה
מצפון ודרום תבוא אימתה
עוד לא ידעה חדוה בשנותיה
מזה כמעט אלפים שנה.
ארץ אשר דבש בעורקיה
וממים זכים יבשו הנהרות
כד החלב ניצב בשעריה
וברחוב יתומי מלחמות.
ארץ אשר היא חסות לנתיניה
והם הנוטים לחיות בפזורות
כל דכפין יבקע גבולותיה
כי ידע שידיה כבולות.
ארץ השנור, שהסמוך בה בשפע
נוטה על צדה כאלפים שנות דור
ארץ מולדת של דם ושל יזע
היא בית לעם שתמיד במצור.
|
|
|
ברור לי שמה
שאני כותב
עכשיו, יתכן
ולעולם לא אראה,
זה סיכון שאני
מוכן לקחת על
עצמי, רק כמה
משפטים בלי
אמצעי זיהוי,
מסר פשוט וזהו,
נראה לי שקוראים
לזה סלוגן, אח
אני אלטרואיסט
וצנוע יש לומר,
למרות שלא תמיד,
כשאני כותב
סלוגנים אני
כזה, אבל כשאני
מזיין אני חרא
של בן אדם, לא
משנה כמה היא
צועקת, אני לא
משחרר ת'חבל,
מצידי שתיחנק,
כולה תיירת
מפראג, מה הביג
דיל?
תקראו לזה אונס,
אני קורא לזה
הכנסת אורחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.