|
כשאני חושב עלייך
אני כבר לא עצוב
החיוך שבשפתייך
עושה אותי מבסוט.
זה האור בשתי עינייך
שמביא אלי שלווה
סומק קל בלחייך
לי הוא נחמה.
אור יומי חשוך מליל
כשאת לא לצדי
מתגעגע לשפתייך
המשגעות אותי.
בין הסדינים במיטתי
טמנה ידך אוצר
למרבה תדהמתי
זה הלב שלך.
בואי נא אלי ילדונת
שאי לבי אתך
המקום בו את הולכת
הוא בית לי ולך.
|
|
|
מוזר, נזכרתי
בקטע שהיה לי
פעם עם מישהי:
חזרנו מבית ספר,
עלינו בעליה,
דיברנו וצחקנו,
ופתאם, פ-ת-א-ם,
היא שחררה פלוץ,
כזה מרעיש,
ששתקתי... 15
דקות אף אחד לא
אמר כלום
אני, נזכר ביום
שגיליתי שגם
בנות בעלות
תכולת מעיים
מרתקת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.