נטע התמר / לימדת אותי לצחוק |
עוד לפני שלמדתי ללכת,
לימדת אותי לצחוק.
עיניים שובבות היו לך,
של ילד מהתל במוריו,
או הוריו.
התאמנו, אב ובת,
להמתיק תמיד עצב,
לראות בכל, בדיחה...
וביום הלוויה, ודאי הפליא
אנשים עגומי פנים,
החיוך הקטן שלא הסתרתי.
את עיניי הצוחקות
מאחורי משקפי השמש
רק אני ואתה ראינו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|