"תספרי עד עשר" היה אז ביטוי.
שקיקת זמן. נוחות חוויית אישה.
תערוך חם שולחן מטעמי כבוד.
תחלוק גוף מיטתה, תרומם נפש.
תשאל לי: "אתה בא"? תיספרי!

אלייך נאוות נשים, בנחשבות לי.
צולפת רף, התואם את קיר מוחי.
איש נפול אני, מערה לדם גרושיי.
אשת כאן ועכשיו. על עול העולם.
תנעם אך, יאיימו לבד רגע אחרי.
הן מרף קפיצה אבטח מי בריכתה
עיתות לאין מים בה, תרסק אותי.
עת מיצוי יאיים. תתחדש אל אחר.

איש הווה, יפזר אפרות לוח השנה.

08.06.12
משחזר אהבת אכזב נשגבה.