אני חוזר מהעבודה, כולי מסריח
מגלה מכתב לא חתום בתיבת הדואר
"יקירי, אתה חרא של בן-אדם. הלכתי, אל תחפש אותי."
שתלך לעזאזל, בכלל חשבתי שיהיה לה פחות שכל והיא תתאבד
אני פותח את הדלת ונכנס, הבת-זונה רוקנה חצי בית
אבל מה ש-פייר, פייר, היא לקחה רק מה ששלה
אני עושה לעצמי מקלחת ופותח עירום פחית בירה
רובץ על המיטה ובוהה בחלון
צבע השמיים מזכיר לי את סוף מלחמת העולם הראשונה
כשהיה הרבה-הרבה רעש
ופתאום - שקט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.