במקום ההוא
במפרץ חנייה מזדמן
מעפר על מגרש של בטון -
עץ הרימון השפל
השתפל עוד יותר;
פירותיו הקטנים
בזוגות ושלישים
גחנו לקרקע
עדויים בירוק מאובק
שאפילו אכזריות הבצורת
לא הצליחה להפיגו.
ואני הכרתיו.
הלך צנוע
עוד נותרו ממך בודדים
בפינות נסתרות
בחצרות בתים נושנים
בכרך התמ"א הגדול
עירו של הבאוהאוז;
וזיהיתי אותו
שריד של שבעת המינים
מפעם, כמוני, בלאדי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.