ילדה,
בעוד כמה שנים, את תחזיקי בליפסטיק אדום ובנעלי עקב אדומות,
בעוד כמה שנים, תחבקי את הכרית ולא תצליחי לעצור את הדמעות.
בעוד כמה שנים, תכירי עוד כמה אנשים שיראו לך דרכים אחרות,
בעוד כמה שנים, תגלי שמילים יכולות להיות עם המון משמעויות.
ילדה,
כשהלילה יעבור והבוקר יגיע, את תגלי שהמציאות שלך השתנתה.
כשתרדי מהמיטה לעבר הדלת תבחיני שרגלייך רועדות טיפה.
אל תפחדי, זה לא מכאב, לא קרה שום דבר לא רצוי,
הן פשוט מבינות שמה שעברת עכשיו מתממש ומתקדם לו שינוי.
ילדה,
כשתגיעי ותעמדי מול המראה תבחיני ששערך התרכך מעט,
כשתלבשי את השמלה הוורודה שלך תגלי שהיא "התכווצה" קצת.
הסיכות עם הפרפרים שבשידה הקטנה כבר לא תופסות את שערך,
והפצעים הקטנים שגדלים על לחייך כבר הפכו לחלק מעורך.
ילדה,
כשתפסעי בשביל מול השמש הבהירה, תגלי שאת קצת שונה.
כשתבחיני שריצתך הפרועה הפכה לפסיעה מדודה.
כשתבחיני שפליטת פיך הפכה להברקה חכמה,
כשתבחיני שציפורנייך מרוחות בלק שקוף ועדין,
כשבחיני שעל ידך מונחת טבעת של איש אמין.
כשתסתכלי סביבך תגלי שילדי הגן הקטנים עכשיו קוראים לך "אמא",
וכשתחפשי ארגז חול עם צעצועים וציורים מצחיקים,
תופתעי לגלות שהם נמצאים בך עמוק - פנימה.