אנה לי ג'ולייט / מלנכוליה מגעילה |
דרך התריסים
פסים של אור לבן ובתולי
הלוואי והיית שלי
והלוואי והיית שותף למיטתי
הכאב העמום הזה
בבית החזה
אינו מרפה
לעולם
אפילו לא לרגע מזוין אחד של שקט
העצבות הזאת נמצאת שם תמיד
מלנכוליה מגעילה סותמת ורידים
הלוואי והיו בי חיים
או רצון לכאלה
משהו
שיפסיק את הדיכאון השורף הזה
משהו שיעיר אותי מהסיוט הזה
של שקט נצחי מצידך
וחוסר שקט נצחי מצידי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|