שוב, יציף בי זיכרוני.
התגודד ראש בית-אב
התייחפו, נפרש טלית.
נכרז שמם: 'כוהנים'!
-עם קדושיך, כאמור...
אבא עטוי טלית.
יצל ראש עשרה.
אפלס דרך מרפק,
אצלוף ציצת ראש,
אקטר על קטורת,
חנקת בית שחיו:
'אדוניי'. 'וישמרך'.
זרועו תנער ראש:
'ברוך שמו' ...'אמן'.
'וישם לך שלום'.
על גב כף יד,
אמתין לנשוק
קצות ציצית.
27.08.10 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.