שולי בנג'י / עלילות חד העין |
בערב בא אל פי הבאר
ולתוכה יצק הוא יין
מניחוחות שפעת אונו
הפכה באר לבארותיים.
בחדווה רקדו יחדו
הבאר וחד העין
עד זלגו דמעות עינו
ומלאו באר עד גדותיים.
בבוקר קם והוא מחייך
אודם פניו עדי שמים
מקצה גרונו תלתל נשר
עדות היא לו, מזה הליל.
אודם ראשו החוויר כסיד
ושרירי מותניו רפו בינתיים
שחוח ראש ותש כוחו
שוב ימתין לבוא הליל.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|