הטלפון צלצל.
"אהההה... קושקוש... מה עניינים?" קושקוש זה אני.
"בסדר. מה איתך?"
"איתי בסדר, אתה יודע... סה"כ סבבה.. מה איתך?"
"השאלה האמיתית היא מה איתך."
"איתי בסדר, אתה יודע.... סה"כ סבבה... מה איתך?"
"טוב."
"למה אתה לא מתקשר?"
"למה את לא מתקשרת?"
"אני מתקשרת... אבל אתה לא עונה."
"לא, את לא מתקשרת."
"טוב, אתה יודע איך זה, הרבה עבודה... אבל דיברנו לפני חודש.
הייתי אצלך בבית."
"זה היה לפני חצי שנה."
"חצי שנה? באמת? מה אתה אומר...? איך שהזמן טס..."
"מה נשמע עם סבבה?"
"סבבה בסדר, אתה יודע, סבבה כזה."
"איפה את?"
"ברכבת."
"שכחתי איך את נראית."
"דייי...!"
"ברצינות."
"אני נראית טוב."
"בלונדינית או ברונטית?"
"כושית."
"אהההה..."
"אתה יודע....? אשתו של הזה נפטרה."
"והוא לא נפטר גם?"
"כן. לפני  שלוש שנים. אתמול היא."
"באסה."
"כן... אתה בא למסיבה?!"
"לא."
"למה, יהיה כיף."
"יהיה סמים ואורגיות?"
"לא..."
"אז לא."
"טוב, למה אתה לא מתקשר? אני מאוד כועסת."
"למה את לא מתקשרת?"
"טוב... אתה יודע איך זה... הרבה עבודה."
"מה את עושה מחר?"
"כלום."
"למה?"
"אני בחופש כבר חודש."
"אה."
טוב,  ביי קושקוש!"
"ביי, חמודה."