|
למה את - כמהה
משתוקקת לך - עוד מה
שתבער בך האש
של אדמה צמאה
לאן אני באה
מה אעבור ואז אירגע
איך אשתוקק
לגופך הצמא
עד לא אדע שובע
למה עד לאן
נפשי רוצה
לך... ובעדך
כמו לא ידעה צמא
שלה... ולא ידעה למה
לאן את למה וכמה
רוצה גם יכולה
רק להיות עוד קצת
עד שאשבע... בלי די
רק להרגיש ולחוות
וזה הכול. |
|
|
"היה זה יום
אביב בברלין
הנצורה. הפרחים
פרחו, הציפורים
צייצו, היטלר
ואווה בראון
התאבדו. ז'דק
נכנס לחדרו..."
המקום השלישי
ברשימת הפתיחות
הגרועות בכל
הזמנים לרומן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.