|
את מזכירה לי כאב
בטעם שחור כמו
דובדבן בשל שנרקב
על העץ מבלי שאיש
ישלח יד לקטוף אותו
את מזכירה לי כאב
של נסיעה אחרי ליל אוהבים
שלא באמת רוצים לנטוש
את חום הגוף, את הפיתויים
שלא באמת רוצים
להתרחק בפריים כאילו
הסרט נגמר. |
|
|
מה זאת אומרת
למה אני דואגת
לך כל כך? מה
זה, אני מצאתי
אותך ברחוב?
אה... טוב נו...
לא משנה... אני
עדיין אמא שלך!
(יודית, אמא של
נוי-נוי, ברגע
מופלא של דאגה
אימהית) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.