כמה אני אוהב אותך... אוי. אהובתי הנצחית משוש חיי, כיצד היתל
בנו הגורל. נפשי כמהה אלייך, אהובתי, יומם וליל. כל-כך רוצה
לפנק אותך, להוקיר אותך, לנשום אותך... יש לך ריח משגע, רק
מהריח שלך אני מרגיש כמו ענן, מרחף בספארות עליונות.

אני הוזה את עינייך הטובות מביטות בי ושואלות "למה, למה עזבת
אותי?" ואין לי תשובה. היתל בי הגורל, עשה בי כשפים, כי תמיד
רציתי רק אותך. צליל קולך מהדהד באוזניי בשנתי, והוזה אני את
פנייך שהיו כל-כך מוכרים.

נדדתי ימים על ימים, חציתי יבשות וימים, ראיתי תרבויות שונות,
ולא מצאתי קסומה כמוך... נפשי כמהה לך, לבי בוכה על שאין אנו
עוד יחדיו. מה רבים תהפוכות החיים, מה רב הוא כאבי, מה רב כאב
העולם כשאת לא איתי.

ועכשיו - אינני יודע היכן את. חיפשתי, שאלתי, חקרתי, ולא מצאתי
רמז. רק יודע שאת היכן שהוא, איפה שהוא, ומקווה שטוב לך. מחכה
ליום המבורך בו יתמזל מזלי בעולם אכזר זה ואמצא אותך, אחבק,
הוקיר, אוהב, ולא אגרום לך לאכזבה ממני יותר לעולם. כי את
בדיוק בשבילי, בדיוק-בדיוק, ולא הייתי מחליף אותך תמורת דבר,
לא כסף, לא כבוד, לא תהילה, לא פרסום, כלום, אינני רוצה כלום
בעולם זה, רק אותך... כל רצוני שיהיה לך טוב. כל רצוני לגרום
לך להרגיש מאושרת ונאהבת תמיד, אוהב אותך עד בלי קץ...!

מה רבו המכאובים בחיי מיום שאיבדתי אותך והבנתי שאין כמוך,
קסומה שלי.

אוהב אותך תמיד, תמיד. בכל עוצמת לבי.

תראי אותי... עכשיו אני בוכה כמו תינוק...