אורית דרורי / שאריות |
נצפות מבין עיניי,
התחלה חדשה
ומשהו חדש בחיי.
קרן האור מבצבצת
נוגעת בקצה לשוני,
מרגישה את טפטוף
האור, שחודר
ונגלה בשיערי
בחוטי משי.
הדרך פתוחה
הדרך נכונה,
יש עתיד,
יש רצון
והוא כאן,
קורא לי לבוא.
אני באה
נוגעת בו
והנוזלים שבתוכי
זורמים
בעצמה יתרה.
הנה,
אני כאן
קוראת לך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|