|
הנה הנקודות המשיקות
של הקווים הרעועים של חיינו
בתוך דלת מסתובבת
לא מחפשים את היציאה
חדים את חידת מנוע האהבה
(מאיפה נושמים
בקצה השרוף של המילים
כשתנועת המחוגות המחודדות
משרטטות לנו
פרידה)
מעקמת לאט
את הגוף לקראת
כאב הרפאים
לזוויות של המשך הקיום
לגיבנת הפנימית הנסתרת
שתצמח כתל נצחי
על דופן הלב. |
|
|
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.
יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.