היה אחד
שאהב אותי
באופן מוחלט
ועד כלות
בביטחון מלא
שככה זה צריך להיות
אבל בכל פעם שכעס עליי
היה הופך לאל של נקמות

שותק וגאה
סרבן מחילות
הייתי מתדפקת
על דלתות שסגר אחריו
שעות ארוכות, ימים, שבועות
מתייסרת בכמיהה למגע שלו
למילים מנחמות

עד שהיה מתרצה וסולח
אבל נוקם בי בקטנות
מתעד את הסליחות שלי
במחברת משבצות
מדבר אתי, אבל פחות
שוכח שוב ושוב
לשלם את החשבונות

ועדיין
לפחות
בסוף כל חשבון שהגיש לי
הייתה שורה של רגשות
אתך -
אלה סתם שתיקות