|
הבוקר עלה
השמש דום נצבת
בפאתי מזרח
אור היום הנץ.
מעבר לתריסים
עמדה היא ונכלמת
מבט חטוף שלחה
מעינים בוהקות.
בליל אמש סעדה
ובתוך לבה רוטנת
בקשה היא לשוטט
לאורך השדרה.
הרחוב בעלטה
והיא עוד מקשקשת
עד שחר יעלה
לא שבה לביתה.
מעבר לתריסים
כלמה נפשה לובשת
חתול האשפתות
שבביתי שכנה.
|
|
|
מאוד עצוב לי
שאביה האיום כבר
לא מכיר אותי,
אני יושב וניזכר
בתקופה היפה
שהייתה לנו,
זה היה הרבה
לפניי רצח
רבין!
מי חשב אז שמשהו
כזה יכול
לקרות!
ואני אפילו זוכר
איזו ג'ינג'ית
שסובבה לו את
הראש!
מצחיק איך נשים
מפרקות חברויות
של שנים!
יגאל עמיר, בטוח
מתמיד בנוסטלגיה
המשותפת לו
ולאביה הלא כל
כך איום כמו
שהוא חושב שהוא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.