שולי בנג'י / מרמא לעמיקא |
לעולם לא שובק
נושא הוא בתוכו
שלל עצב ושמחה.
הוא נוסע ודוהר
לתוך לב האדם
מפזר את מטענו
לכל החפץ בכך.
עת ערב הוא שב
לחניון מיום עמל
כשאין כבר בקרבו
ולו פירור אחד.
עם בוקר שוב יצא
עמוס יגון וצחוק
יטפס הוא להרים
וירד במורדות.
בתחנות יפוש הוא
יקושש בם לב אדם
את מרכולתו יציע
ללא תשלום, חנם.
כך חלפו ימיו
עד ששבק מנועו
נשכחו כל מעשיו
וישכון בין גרוטאות.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 330/9 שייכות ל- shulibangi ש.
שאול
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|