מצאתי את עצמי מסתובב בעיר העתיקה בשתיים לפנות בוקר
אני לא יודע איפה הייתי, נדמה שגם ברובע המוסלמי
אנדרטאות קטנות היו פזורים כמו עשבים שוטים
על הדרך בה הלכתי
שוטרי העתיקה הביטו בי מלגלגים
ערבי זקן הביט עליי בתימהון
התפתלתי בין הסמטאות
רק הפחד היותר גדול מנע ממני להיכנס לחצרות הבתים
סביבי פתחים ומדרגות לתת-סמטאות
הרגשתי שמסתכלים עליי
חשתי מרגל חשוף בשטח אויב
כל חושיי היו מחודדים כמו חיה

יצאתי לרחוב יפו
חשבתי שאני מחורפן לגמרי
סביבי תנועה ומכוניות, מלא יהודים
הקלה
אדם דיבר בטלפון ציבורי
הוא דיבר עברית שוטפת
אהבתי אותו, נדבקתי אליו
הוא הביט בי בחשד ואיבה
לא כעסתי, אהבתי אותו
ירדתי לרחוב דויד המלך.