ככל שנחבאות האלוהיות
על פסגות ההרים הגבוהים
תמים הייתי ותמים אלך לי
כי מהי אותה תמימותי
אם לא הדרך אל שלמותי
ככל שנחבאים יותר אלים
מאחורי שיאי ההרים והאלוהיות
מאחורי יפי הפנים והידיים
של נשות בני האדם וילדיהן
כן תמימותי מושכת אליה
עוד עולמות של נועם רוגע
שמש אורות טיפות של זהב
הנופלות לתוך פי בדמות
הדבש הניגר כמי נהרות
העולות מן הקבר בשיא
תפארות ורוקדות בפני
האלים והאלות ואני שאינני
לא הייתי ולא אהיה גם
באשר אהיה אשר אהיה
יושב לי שם
ומתבונן בתמימותי
23.8.12
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|