דְּיוֹקָן
הִיא דִּבְּרָה עִמִּי כְּמוֹ הָרוּחַ
שֶׁפּוֹרֵץ בֵּין עַנְפֵי הָעֵצִים
בְּלִי חֶשְׁבּוֹן, בְּלִי כִּוּוּן אוֹ נִסּוּחַ
בְּלַהַט יָתוֹם וּפָרוּעַ
וְהָיְתָה מְדַבֶּרֶת מִצֹּרֶךְ
שֶׁל קַיִץ שֶׁהָפַךְ לְחֹרֶף
עוֹרָהּ דַּק וְשָׁקוּף, בְּש-ָרָה דָּבוּק
שְׁכֵנָה מִזְדַּמֶּנֶת, כָּאן בִּש-ְכִירוּת,
שֶׁתָּבוֹא וְתֵלֵךְ כְּמוֹ עוֹנָה וְשַׁלֶּכֶת
כְּמוֹ צִפֹּרֶת נוֹדֶדֶת
עֲנָנָה מִתְפּוֹרֶרֶת
וּמִכָּל הַדַּיָּרִים הַמְּמֻכָּנִים בַּבִּנְיָן
הִיא חָיָה - אַף כִּי חוֹלֶפֶת
וְאֵינֶנָּהּ יוֹדַעַת, רַק אֲנִי הַזּוֹכֶרֶת
עַד שֶׁאֶטָּמַע גַּם אֲנִי
בְּאַחַת הַסּוּפוֹת.
|