בכל פעם שאני חוזר לשם
איזשהו זיכרון מבליח
לא, לא זיכרון מהעבר, כמו בדרך כלל
אלא זיכרון שנוצר באותם רגעים שאני נזכר בו
איך זה קורה:
אני מגיע למקום שהוא כל כך נוסטלגי עבורי
עד כדי...
עד כדי שמילים לא יכולות לתאר
כיצד חלומות התנפצו
אהבות נשברו
חופשים נגמרו
במקום הזה
המעט שנותר אלו חפצים
גיטרה, רמקול, דלת
גלקסיה שלמה שסובבת אותי
בכל פעם שאני חוזר לשם
ואז...
ואז אני מנגן, כאילו אין מחר
כאילו מחר, זה יתגשם
ההתרגשות גואה, הלב מתחיל לרקוד
סוף סוף לגעת בשמיים ולהיות כוכב
האורות כבים
יד מוכנה לפרוט
המיקרופון דולק
הבאלנס הושלם
וזה הרגע להתחיל לשיר לכולם
רגע, איך זה מתחיל? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.