נועם שלו / לדבר |
אין שום תכלית אחת ראויה
הנפש מצרצרת ללא הרף
ולי אין הפוגה
פסק זמן כה נדרש, רק
לרגע
רק שורה אחת מבלי שאשמע את עצמי,
בלי סימן פיסוק אחד,
לא דרמטי ולא יומיומי
אבל אי אפשר לקחת רגע בשטף היומיום
אין שנייה כשאחת נדרשת
כשטוב נותר די זמן
לנשום
להתבונן
להניח את האפרכסת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|