התקתי מקומי פעמים אינספור
אוגרת בתוכי
לוקחת עמדי
ועם שאר המטלטלין
שקים של דמעות
המטרתין,
הדמעות,
טיפות טיפות
להרוות
להשקות
להזין
להפרות
להדליק
לכבות
כיסופים
זכרונות
להתיר
להשקיט
לטהר
לנקות
חשאית
חרישית
אין עיניים בוחנות
רק שלי שיוצקות
את שקי הדמעות
בכל המקומות
אשר דרכתי בהם
בכל המקומות כולם
ולאן שלא פניתי בעולם
בכיתי
בכיתי
בכיתי
עליך
ואבכה
עליך
עליך
עליך
בין קודש לחול
בין חושך לתקומה
בין שחרית לערבית
בין עצב לשמחה
אבכה
עליך
לשארית חיי העלומה
אבכה
בהבטחה
אבכה
בידיעה
שאבכה
עליך
עד ליום
עד לשעה
אבכה
עד לשנייה
אבכה
עד לרגע
שבו
איאסף אליך,
אליך
אבי
עד לרגע בו אשוב לראותך,
יקירי
עד אשוב להיות בד' אמותיך
אתך
שלך
לנצח
בתך. |