|
כאשר היה נדמה שנגעתי באלוהים
חמק הוא ממני
דמעותיי זולגות אך ריקות הן ממשמעות
חמדתי אותך אלוהיי
היה נדמה לי שחשתי בך נוגע עמוק בתוכי
ממלא את כל כולי עד שלא היה מקום יותר
עד שעצמיותי נכנעה לך
נכנעה לאינסוף שאתה
היה נדמה לי שידעתי אותך אלוהיי
חדרת אליי בכל כוחך עד שהתמוססתי בך
חדרת מבעד לחריצים, לפחדים ולתשוקות
דמעותיי אינן מלוחות
דמעותיי אינן רטובות
מדבריות של שממה הן
שיממון ללא נוכחותך הכבירה
שיממון שמציץ מבעד לעולם הדחוס והצמיגי
מציץ ומאותת שאינך שם מבעד לבכי
מבעד לבדידות. |
|
תנו לי
מיקרופון, כי
אני הסלוגן-מן,
בבמה החדשה מקפץ
ומאונן, תביא
יוצר- אני אקח,
בועז רימר
התותח, מאשר
הסלוגנין- הוא
מגניב והוא
אנין,
בוא לצ'ט אני
כבר שם, הבמה
היא העולם, האתר
מכיל תכנים לא
הולמים ולא
הוגנים, נזקים
שייגרמו לכל מי
שייחשף- ההנהלה
לא אחראית
ומצידנו תישרף.
קומיצה בראפ
מתחנף מטיף
ומטומטם כאחד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.