|
קמתי הבוקר
אדם ככולם
פקחתי עיניים
לאותו העולם
הנשימה מסודרת
והלב עוד דופק
ועיני עוד רואות
לא פחות
ואין שום דבר ריק
גם השעון מתקתק
ולא סגרו חנויות
זה לא חג
לא יום כאב
סתם עוד יום,
כלל יום
ואין שום דבר ריק
ומוחי הקודח
עוד אוהב לשחק
הוא בודק, ובודק
ואין שום דבר ריק
כמה טוב
כן אני, עוד אדם ככולם
כמה טוב, לעזוב
רק הפחד, נעלם. |
|
|
ענק אחד מכוער,
ממש מפלצת,
אכזר, רע לב
ושמן כמו חבית,
היה מתנפל על
כפרים, משפחות
חוטף לו - ואוכל
לצהריים ילדים
בכפית.
והייתה לו אחות,
ענקית - אבל
פ'סדר.
כלומר רחומה,
נחמדה, לבבית.
"איך אתה לא
מתבייש???" צעקה
על אחיה, "לאכול
ככה ילדים
בכפית?!"
התבייש הענק, כי
הבין שזה לא
בסדר, והחליט
מעכשיו אחרת
להתנהג. ובאמת,
הוא שינה דרכו
לגמרי - ואת
הילדים הוא אוכל
עכשיו במזלג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.