|
פעם בקרנות-רחוב ישבו שודדים;
היום זה ביתם של בנקים.
גם חברות-מים המופרטות;
רגע קט יפריטו גם טנקים.
הם כולם שודדים וגונבים;
ללא כלימה ובושת.
המדינה מסרה להם מושכות;
מסרה זכות לעושק.
מנפחים חשבונות וגזירות;
המדינה בהם לא שולטת.
אין יותר דין ודיין;
השיטה חופשי עושקת.
השלטון חמק אחריות;
שאחרים ידאגו לנו.
מכר בנקים ותרבות;
עוד מעט ימכור אותנו.
כל מה שזז הוא יפריט;
יפריט גם חיינו.
די להיות אדישים!
הכל תלוי בידינו! |
|
|
כשהערבים רוקדים
המוזות מקשקשות
בטלפון עם
החברות שלהן
שעות על חשבון
בעליהן המסכנים
שאחרי זה צריכים
לשלם את חשבון
הטלפון המנופח
שלהן וגם לשמוע
אותן מתלוננות
על זה שהן לא
מקבלות מספיק
תשומת לב והן
מרגישות שזה לא
כמו שהיה פעם
ועוד כל מיני
שטויות
פוסטמודרניסטיות
שהן קוראות
ב"לאשה" שגם על
השטות הזאת
בעליהן משלמים
מדי חודש ועוד
הולכים לישון
בסוף עם כאבי
ביצים.
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.