התעוררתי הבקר עם מלה אחת משגעת
כנראה כל הלילה חקרתי ובדקתי מי אני
מדוע אינני מתחבר לאותם חגים מדליקים
משמחת בית השואבה ועד לחגים הלאמיים
לשירת התקוה ולכל אותם טקסים ונאומים
רק מסקנה אחת צלצלה באזני כפעמונים
המטרטרים את הנוצרים להזכירם להגיע
לתפלות יום ראשון עבור הנמצא במרומים
אורתודוכסים ביון, תתפלאו מאד לאמיים
כל מדינה בה דרכו רגלי הפתעתי מהגילויים
כנסיות ומסגדים הצליחו לשטף לאנשים
את המחות, אפלו בהדו, שילדינו כה מעריצים
שלא לדבר על דרום אפריקה וקונגו האפריקאים
שלא לדבר על האירופאים הקנדים והאמריקאים
כלנו כבולים בשלשלאות לעבר, לדת ולשרשים
ואלה השרשים האלה, המסורות, הדתות, הקושרים
אותנו בשלשלאות, לאותם טקסים חסרי משמעות
לאותם ארועים מן העבר רוויי דם ודמעות

הגיע הזמן לקרוע מעלינו את העבר וליצור מסורות
משלנו, מסורות ללא מלחמות, ללא דם ודמעות
הגיע המרחב האלהי המאפשר לאנושות לגדול
מעבר להרי החשך הדוממים ולמחשבות האפלות
הגיע הנצח המאפשר לנו לא לחשוב רק על עצמנו
אלא על כל הדרים והדרות בעולמנו ובכל הגלקסיות
הגיע הזמן לבצע את השנוי הדרוש בכל המהפכות
הכושלות שידעה האנושות...

הגיע המרחב לאהבה הגיע זמן לחכמה הגיעה האמת
לפתוח את הלב, לבטוח, להאמין, לפתח את כל הנשמות
לאחד את כל האמות, להסיר את כל הגבולות...

9.10.12