אתמול בלילה עשיתי קעקוע
עשיתי אותו לעצמי
בחלק הפחות מוכר של הגוף
שרטטתי אותו בעיפרון פחם
על לוח שקוף
ובכל זאת אדמומיות,
עברתי על גבולותיו
בזהירות
עובד בשיטת הנקודות
מנקב חורים קטנים
שיהיה מקום להכניס שם
צבע ובהירות,
ועכשיו הקעקוע קיבל חיים
חוטים דקים של שפיות
נארגים אל תבניתו הבוהקת
חוטי להט קטנטנים
בלתי נראים כמעט
של שיגעון גם
מלפפים עצמם סביב.
בשפיות יש טירוף.
הקעקוע ערמומי,
אך עם זאת לא מרומז,
והראש נודד,
מחשבות על
נמלי אש
מתחת
כדור מתגלגל של
תובנה
שלא ניתן לעצירה
ורק רוצה לטרוף
את העולם
בכל שנייה ושנייה.