|
את כל היהלומים אני עמל לכרות לך
החיוך שלך נמתח כמו מסטיק
כשאת מחליפה בגדים ותחפושות
ואוכלת לי בעדנה ורכות גדולה
את הלב
כל יום ויום אני יוצא לעבודה
רק שתהיי שמחה, אהובתי
לשם כך בחרתי בך ובחרת בי
בבית חרושת "קופי" לחוטים
בין שיני הברזל הנוגסות בדים
פחיות החמוצים ומיכלי הצבע
נקטוף את הפרחים את ואני, אהובתי
נקטוף את החמציצים
את האבנים היקרות
את גלי הים נגזור במספריים
נרים ארמונות מתוך החול
נספור כוכבים ונייבב בשוחות
את ואני
כל הדרך אל הבנק
כשאת נוגסת בי ואני זה שמחייך
כי כמה אני אוהב
את הדרך שאת מפזרת בה אבנים חמות.
והלכתי כי נדמה שהיה צריך
ואמרתי וטענתי כי זה הרגיש נכון
אבל מה תעשה כשאנשים רצים אל התהום
אחזתי ברגליך ואמרתי זו לא הדרך
הנה זה כתוב כאן
ואמרתי למי שאמרתי שזה כמו
לצפות מהיציע על ספינה טובעת
אמרת לי פעם שאני חי בסרט
אתה חי בסרט עכשיו. |
|
|
"וביום חגיגי
ומהולל זה, אני
פונה אליכם,
ההמונים, פונה
בקריאות שאון
והדר, ומודיע
קבל עם ועדה,
במילים שיחקקו
בדפי ההסטוריה
לנצחי נצחים,
מילים שיזכרו
לעד ויזכו
לתהילת עולם,
מילים אשר..."
(ץ סופית, מתוך
נאומו לאחר שזכה
בתפקיד המשנה
לסגן גזבר ועד
הבית שלו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.