|
לא כבשתי את ברלין
לבשתי חולין
חזרתי הביתה
ידיי באוויר וזנבי בין רגליי
חזרתי אליי
מדי פעם עוד באים אליי חלומות
כתמי שמש חולפים בחלונות
רכבת דוהרת לאורך העיר
מדי פעם אני חופש
חיי - שלי והצבעים - שלי
ואלך בשדה אף על פי
שהזהיר מאיר. |
|
|
לכל הבנים בעולם
יש צלקת במוח
לחלק חריץ ולחלק
תהום
כל מה שקורה
קורה רק
באשמתם... מאיפה
הבת צריכה לדעת?
שישימו לפחות
שלט אזהרה
הבנות מרעננה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.