עכשיו אני כבר יודע חשבון, עכשיו אני כבר יודע לחבר
עכשיו אני יודע כמה זה שבע עשרה ועוד עשר,
כמה שנים לוקח לזכרון להשאר טרי ומדמם,
כמה ימים לעבור, יום ועוד יום
כמה שעות יש ביממה, כמה דקות בשעה,
כמה שניות בדקה,
כן, כעת אני כבר יודע לחבר.

עכשיו אני כבר יודע חשבון, עכשיו אני יודע לחסר
לחסר מחשבון השנים חצי שנה נפלאה
של חלום שכמעט התגשם, של קרבה שכמעט התממשה,
של מילות ידידות וחיבה, של הזכות ללחוץ את ידך
ולשבת לצידך,
ולו גם לערב אחד לשמוח לראות את הירח מעל,
כן, כעת אני כבר יודע לחסר.

עכשיו אני כבר יודע חשבון, עכשיו אני יודע לחלק
את חיי כמו הייתי טייפ בן ארבעה ערוצים,
וערוץ אחד, שחרוץ עמוק בנשמתי,
שכמו מכ"ם משוכלל סורק כל פרצוף וכל מכונית
וכל ידיעה וכל אתר, כמו לחפש אחות אבודה
שתהום חשוכה בלעה אותה אל קירבה,
כן, כעת אני כבר יודע לחלק.

עכשיו אני כבר יודע חשבון, עכשיו אני יודע לכפול
ב-17 וב-10, כמה כאב וגעגוע, כמה כמיהה ותעתוע,
לכפול שסתומים ומגופים שבניתי סביב לבי,
לבדוק אותם שוב ושוב,
לכפול פעמים בהם עצרתי עיניי מדמעות
ורוחי ליפול תהום.
כן, כעת אני כבר יודע לכפול.

האם למדתי איך לא לקרוע קורים דקיקים של ידידות?