הרוח תנשב, התן יילל
והלילה אפל ורוגע
בשביל היורד מהצריף הבודד
פוסעת ילדה עם הרוח.
שערה מתבדר מרוח הליל
עיניה בוהות בשמים
דמעה תבצבץ, תגלוש ותרד
תרטיב לחייה במים.
לבה יפרפר, כמעט ונודם
גופה מתענה שבעתים
מכוכב תבקש שהדרך תוביל
אל לב אהובה בשמים.
מאז שמלמל אהבתי את רחל
לבה לא ידע עוד מנוח
נשקה שפתיו כשנפשו תפרפר
והוא בין חיים ובין מות.
מאז אותו הליל והתן המיילל
בכתה נפשה עם הרוח
לאהוב הדומם ששוכן עם האל
והיא כאן בצריף הרעוע.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.