New Stage - Go To Main Page

יובל ברוסילובסקי
/
אדריאן שלי

שאלת איך זה להיות בודד:
ובכן, ממש כמו בסופר להאבד.

הולכים, קונים, חוזרים עם עוגה.
פורסים עוד פרוסה בודדה.

עוד פירור
ועוד פירור ועוד פירור
נופלים לאט על עטיפה
של סרט טוב
עם שחקנית שנרצחה.

יום הולדת,
חגיגה נחמדת
אז תביאו כובע מסיבה.

הרכבת לא עוצרת,
היא רק נחה
והחגיגה גדולה
לה לה לה לה לה לה לה לה

הרופא כבר בדק את הכל.
בדידות קלה בעין שמאל.
אין שום חשש לדמעות
אך הימנית בוערת בכחול.

עוד טיפה
ועוד טיפה ועוד טיפה
זולגות לאט על עטיפה
של סרט טוב
עם שחקנית שנרצחה.

יום הולדת,
חגיגה נחמדת
אז תביאו כובע מסיבה.

הרכבת לא עוצרת,
היא רק נחה
והחגיגה גדולה
לה לה לה לה לה לה לה לה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/4/12 20:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יובל ברוסילובסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה