השמש הזריחה אותך וילדה
המתעוררת עם זריחה ועולה
כמים הזורמים מתוכה
והילוד נולד המיילדת
שמחה
הזרעים שזרעה השמש בתוכך
הביאו אותך למיילדת שירה
והזעם הנורא שאחז בליבי
הותיר אותי ערום
כביום היוולדי
הזרדים שעלו באש זעקותיי
היו סימן ליובש השיר במוחותיי
ואת שנעלמת אל הרי רילה
שבת וכולך זוהרת באור ניצוצותיי
רק הזרדים נאכלו לא זעקו
איך זה שאת המיילדת שירתי
לא זועקת עוד את זעקותיי
איך זה שהיית לאחות לבנה
ואני שב לאחור אל זיכרונותיי
כאבי, אימי, אבי ואהבותיי?
29.8.12
. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.