באובדן העוקץ של הדבש
נעלמה ההשראה ואת מקומה
תפסה שלווה נוראית לי יש
נירוונה של ים פרחים ואש
פנימית המתרוממת אל מרומי
סמסהרה בקדקוד ראשי
ומעוררת מיניות חזקה מאש
להבות שורפות שרפים
כמלאכים ומלאכיות העפים
לי מעל לראש ונועצים
בי את חד קרן מוצצי דמי
שוכב על גג הבית נלחם כארי
באוייביי אהבתי אהובותיי
ובידי אין אפילו חרב להגנתה
רק מילים מילים מילים
כאותו משורר פרנסיס בייקון
הוא המשורר שקספיר.
26.8.12 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.