|
כאיילה המדלגת בין נהרות עדן
נפתחו כל מחסומי השערים
נפעמת מול גדרות פרחים
מתענגת על נחלים אגמים
מתאלפת מיופיין של נימפות
מטפסת במהירות אל שיאו של מוסלה
ומותחת שרירים בין שבעת האגמים
שותה ממילותיו של פטר דנוב האגדי
אותם רחץ, ניקה, שטף, טיהר לא לבדי
ארבעים אלף נהרו וטיהרו עימו כילדים
כל אחד אחז בכלי המחשבות
כל אחת אחזה בעוצמת הרגשות
כולם יחדיו אחזו בכלי הניקיונות
ויעבדו בשמחה רבה ימים כלילות
על מנת לטהר הרים אגמים ונהרות...
2.8.12 |
|
|
"בקומך בבוקר
משתנך, פו" אמר
לבסוף חזרזיר-
"מה אתה אומר
לעצמך?"
"מה יש לארוחת
הבוקר?" השיב
פו. "ואתה,
חזרזיר, מה אתה
אומר?"
"אני אומר: מי
יודע מה יתרחש
היום."
פו הניע ראשו
מתוך הרהורים.
"אותו הדבר,"
אמר.
(פינקי חוזרת
קצת לילדות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.